בשנת 1978 התכנסה הוועידה השלישית של הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית, ורוח הרפורמה העירה מחדש את אדמתה העתיקה של סין. תחת התקווה החדשה שהביאה מדיניות הרפורמה והפתיחות של המפלגה, הם חצו את הנהר במישוש אבנים, פרצו באומץ וניסו בעוז, והתגברו על קשיים רבים. ביניהם היה מה צ'ן, חלוץ שלאחר מאבקים רבים הפך ליזם גדול; דונג ואנגצ'ון, פקיד חדשני וטוב שהעריץ את ג'יאו יולו; טיאן פנג, חקלאי שהוביל את כפרו לשגשוג בגל הרפורמות הכפריות; ליו יינג, מהנדסת שזכתה בקניין רוחני עצמאי לחלוטין עבור התעשייה האלקטרונית של סין; וליו צ'נג, לוחם נאמן שנפל במאבק נגד השיטפונות. חבורת "האנשים הקטנים" העקשנים והאמיצים האלה, שאוהבים את החיים, באומץ לב בלתי נלאה ובנחישות רפורמיסטית איתנה, הגשימו בכל תחומי החיים — בעיר ובכפר, בצבא ובאזרחות, בתעשייה ובמחקר המדעי — הישגי רפורמה מהדהדים ומעוררי התפעלות.