טאנג מינגשואן, המנהל הכללי של קבוצת האופנה מינגיואן וחלוץ צעיר בתעשייה, הוא טיפוס של עבודה כפייתית. עולמו של טאנג מינגשואן היה תמיד עבודה בלבד, עד שהמעצבת מופיי, שאינה הולכת לפי הכללים, פרצה לחייו. טאנג מינגשואן ומופיי הכירו והתקרבו בעקבות תחרות עיצוב, והקשר ביניהם נרקם סביב רקמת סו המסורתית, אמנות מורשת לא-חומרית. מופיי גרמה לטאנג מינגשואן להבין את ערכה של האמנות המסורתית ואת מצבה הקשה. בכל מפגש ביניהם ניצת ניצוץ, וניצני האהבה נזרעו מזמן, אך מופיי עומדת לצאת ללימודים בחו"ל, טאנג מינגשואן שקוע באסטרטגיה החדשה של מינגיואן, וידידת ילדותו של טאנג מינגשואן מפריעה ביניהם. לבם כבר נמשך זה לזה, אך פיהם מתקשה להיפתח. מופיי יוצאת ללמוד בפריז, מרחק אלפי קילומטרים מעבר לים, אך האהבה הראשונה נשארת בארץ. לאחר עליות ומורדות רבים, השניים סוף סוף מבינים את רגשותיהם זה לזה. החלום זוהר יותר בזכות האהבה, והאהבה חזקה יותר בזכות החלום. בזכות מאמץ משותף של טאנג מינגשואן ומופיי, תוכנית ההתרחבות מעבר לים של מינגיואן יוצאת לדרך כשורה. בתקופה זו, אף על פי שהתרחשו אינספור תפניות, הם תמיד שמרו על כוונתם המקורית, ורגשותיהם הלכו והתחזקו עם הזמן. משנגחאי לסוג'ואו ופריז, בכל מקום הותירו את זמנם היפהפה. אם האדם האהוב בטוב, זה יום שמשי; אם החלום הנכסף נמצא איתך, יפרח פרח האהבה היפה ביותר.