בשנים הראשונות של הרפובליקה הסינית, מלך האגרוף הדרומי צ'יו ג'ן-ז'ונג ומאסטר הבעיטות הצפוניות דו יינג-האו ערכו דו-קרב על הבמה. צ'יו ג'ון בן העשר היה עד למותו של אביו צ'יו ג'ן-ז'ונג תחת רגליו של דו יינג-האו, וכך הפך דו יינג-האו לגיבור הגדול שעליו מהללים בעולם אמנויות הלחימה. דו יינג-האו היה למעשה איש נאמן לרגשותיו, ומותו של צ'יו ג'ן-ז'ונג לא חדל לרדוף אותו. לאחר שהתייאש מן התהילה והעושר, החליט להסתתר עם אשתו וילדיו בסמטאות השוק של שנגחאי הגדולה. שמונה-עשרה שנים לאחר מכן, צ'יו ג'ון, תחת השם ניה יון, מצא את דו יינג-האו. לאחר שעבר סכנות וקשיים רבים, החל צ'יו ג'ון לגבש תפיסה חדשה של דו יינג-האו. לבסוף גילה צ'יו ג'ון כי הרוצח האמיתי של אביו הוא לא אחר מאשר לו סאן-שיונג, השליט העריץ של שנגחאי, ואחיו צ'יו ג'ן הפך לעוזרו הימני של לו סאן-שיונג. לו סאן-שיונג לא בחל בשום אמצעי, והנחית שורה של מהלומות אכזריות על דו יינג-האו, צ'יו ג'ון ואחרים. הוא אף שיתף פעולה עם ראש המחלקה החשאית היפנית, יאמומוטו איצ'ירו. לאחר תקרית מוקדן, חברו דו יינג-האו, צ'יו ג'ון, צ'יו ג'ן ואחרים יחדיו להילחם באויב, חיסלו את לו סאן-שיונג והכו בכוחות הפולשים היפניים לסין.