בשנת 1936, הנחושת המזוקקת שיוצרה במשפחת דונג בשאנשי הפכה לחומר אסטרטגי מבוקש, ועל כן פתח הצבא היפני ב"מבצע סאקורה". דונג שואו-וואנג, הבן השני לבית דונג, שדד מעשירים וסייע לעניים בשעת סכנה, אך בשוגג סיכל את תוכנית הארגון המחתרתי לרכוש נחושת מזוקקת. צ'י יינג, חברת המפלגה הקומוניסטית במחתרת, נקראה לדגל וניסתה להשלים את התוכנית באמצעות קשרי הידידות שלה עם דונג שואו-וואנג, שהיה חברו ללימודים. דונג שואו-וואנג, מתוך חיבתו לצ'י יינג, הושיט לה יד מלאה, אך במהלך הדברים גילה שאביה של צ'י יינג, מה צ'י-לונג, ואחרים קשורים באופן ישיר למות אביו. בזעמו יצא להתנקש, אך נפל בפח שטמנו לו. צ'י יינג וגואן ג'יין-יון, מורהו הרוחני של דונג שואו-וואנג, סיכנו את חייהם כדי לחלצו, וגואן ג'יין-יון נהרג על כך. דונג שואו-וואנג, באבלו, הניח לנקמת הדם המשפחתית וסייע לצ'י יינג להשיג נחושת מזוקקת ונשק ותחמושת עבור חיל החלוץ נגד היפנים. השניים עברו בהדרגה מיריבים לבעלי ברית התומכים זה בזה, עמדו בניסיונות קשים, חוללו מעשים מופלאים, ולבסוף נאלצו לפוצץ את המכרה ואת מפעל הנשק — מוכנים להתרחק מביתם ולא להיות עבדים לאומה כבושה. בהדרכתה של צ'י יינג, דונג שואו-וואנג צמח אט אט מבן אצולה פרוע וחסר מעצורים ללוחם אנטי-יפני נחוש.