בשנת 1955, כשהמצב הבינלאומי משתנה תדיר ובנייתה של סין החדשה דוחקת, התעוררה בקרב האינטלקטואלים הסינים השוהים בחו"ל תנועת שיבה המונית למולדת. פרופסור לפיזיקה שלמד בארצות הברית, ג'ונג פיילין, ובני הזוג וָאנְג חְווָאיְמִין וחֶה יִין-וֵויי שלמדו בברית המועצות, וכן חְוָאנְג קָאיְחְווָה ואנשי מדע מוכשרים נוספים בתחום הפיזיקה, התגברו על מכשולים רבים ועלו על הדרך לשרת את המולדת. בשנת 1958 הוקם מכון א' – המוסד הראשון לחקר נשק גרעיני בסין – וָאנְג חְווָאיְמִין הצטרף אליו יחד עם גיבור המלחמה טָאו גְ'ה-גָאנְג, האחות יָאנְג גְ'יָה-ז'ונְג, והמדענים פֶּנְג שְׂיוֹנְג-פֵיי, חְוָאנְג קָאיְחְווָה וג'ונג שין, והחלו בעבודת פיתוח פצצת האטום. במהלך הפיתוח עברו משברים כבדים – תנאי עבודה קשים ואסונות טבע. לבסוף, ב-16 באוקטובר 1964, פוצצה בהצלחה ניסויית פצצת האטום הראשונה של סין. כולם פרצו בשמחה והתמסרו מיד לחקר פצצת המימן ולשילוב בין שתי הפצצות, וגם שני המפעלים האדירים הללו נחלו עד מהרה הצלחה. וָאנְג חְווָאיְמִין וְיָאנְג גְ'יָה-ז'ונְג, וטָאו גְ'ה-גָאנְג וג'ונג שין, נכנסו סוף סוף לחופה באותו היום. בשנת 1978 הגיע סוף סוף אביב המדע, אך וָאנְג חְווָאיְמִין, ששחק את כוחותיו מעבודה מאומצת, לא האריך ימים. בבית החולים, בכל כוחו שנותר, רשם על עמוד השער של דוח על אנרגיה גרעינית לשימוש אזרחי את שמותיהם של כמה מהם.