ארבעת האחים לבית מא בסמטת פן-אר חיו חיים מאושרים ושמחים כמו כל ילד אחר. מותם של ההורים בתאונת דרכים שם קץ לימים השגרתיים הללו. מילותיו האחרונות של האב לפני מותו היו: "למד היטב". ארבעת האחים התקיימו מקצבת סעד, ואותן מילים — "למד היטב" — הפכו לדבר שמא שיֶה-ווּ (בגילומו של גָ'אנְג צְ'יָה-יִי), האח הבכור, זכר תמיד. למען המשפחה ואחיו הצעירים נאלץ לוותר על הלימודים ולצאת לעבוד במפעל. מבין האחים, הגדול למטרד היה השני, מא שיֶה-ג'וּן (בגילומו של דֶנְג צָ'או). נדמה היה שאין קץ לתעלוליו הרעים; הוא תמיד פעל מתוך דחף הרגע וגרם ללא מעט צרות. קשיי המשפחה אילצו את הבכור למסור את האח הרביעי החולה לבית משפחה אחרת. ארבעת האחים גדלו אט אט בעוני, ואופיים השונה הוביל כל אחד מהם לדרך שונה לחלוטין. הם חוו חיים שונים, חשו את תמורות התקופה — אך המשותף לכולם היו המכשולים והקשיים בדרך, והעובדה הבלתי משתנה: אתה אחי. הסדרה הזו, יחד עם "בעל ואשה בדרך" ו"אחים מדם ומבשר", מכונה "טרילוגיית הקרבה המשפחתית".