זה עיירה קטנה ולא מוכרת שאליה הממשלה שולחת את האזרחים החכמים והמבריקים ביותר שלה. במהלך מלחמת העולם השנייה, לאחר שאנשים חזו בפטריות האטום מעל הירושימה ונגסאקי, הנזק הקטסטרופלי שנגרם מהתנגשות המדע והמדע היישומי הפך לברור מאליו בכל הנוגע לבטיחות המתמשכת של עולמנו. ארצות הברית כמעט והפסידה במירוץ הגרעיני. העולם לא ייקח שוב סיכון להזמין פטריית אטום של מוות. בעזרתו של אלברט איינשטיין וכמה יועצים מהימנים, הנשיא הנרי ס. טרומן אישר תוכנית פיתוח של שכונת מגורים באזור מרוחק בצפון-מערב האוקיינוס האטלנטי. זהו מקום שמגן על המשאב המוחי היקר ביותר של אמריקה ומטפל בו. שם, גדולי ההוגים של ארצנו, הגאונים העל-אנושיים, מקדישים את עצמם ליצירת עידן חדש של הישגים מדעיים, וחייהם ועבודתם זוכים לאווירה תומכת ביותר. האדריכלים והמתכננים הטובים ביותר מונו לתכנן עבור הגאונים הללו מקום מגורים רצוי. מקום שיספק לילדיהם את החינוך הטוב ביותר, את השירותים הרפואיים הטובים ביותר, את מתקני הרווחה הטובים ביותר ואת איכות החיים הטובה ביותר. בניית הקהילה הזו יכולה להשתוות לעיירות הכפריות היפות ביותר של אמריקה. אלא שיש ביניהן הבדל חשוב אחד: העיירה הזו לא תופיע באף מפה. לפחות לא באף אחת שאינה מסווגת על ידי הפנטגון כ"לעיניים בלבד". כך נולדה העיירה יוריקה. אבל עבור כל מי שמכיר את העיירה, יש בה הכול, אבל אין סדר. פרופסורים מהאסכולה הישנה והשכחנים קיימים בעיירה מסיבה כלשהי; בחמישים השנים האחרונות, רוב הקפיצות הגדולות בטכנולוגיה הושגו על ידי החוקרים המובחרים של יוריקה. אלא שלמרבה הצער, החקירה המדעית תמיד מפתיעה את הציפיות. ניסויים רב-שנתיים סטו מהדרך ויצרו תוצרי לוואי מוזרים. מאהבה נכזבת לקנאה מקצועית, ממכורים לסמים לדיכאון, הבעיות של אנשי יוריקה נובעות מאתגרים רבים בחיי היום-יום. בגלל הכישרונות שאין שני להם של אנשי העיירה, המצב הנפשי הכאוטי והמשאבים החסרים, הדאגות הקטנות של העיירה הפכו אט אט לבעיה גדולה. בצומת הדרכים שבו נפגשים חולשות אנושיות ומדע על-אנושי, העיירה מתחילה...