זהו אפוס של אנשים פשוטים, ציור של הוד אנושי. באמצע שנות השבעים, גנן הפארק ג'או פאנג-יואן פרנס לבדו במשכורתו משפחה בת שבע נפשות. החיים היו דלים אך מלאי שמחה. אולם מאז שהבן הבכור ג'או ג'יה-ז'ן, שהיה נער כפרי, הציל מהכפר נערה מבייג'ינג בשם נָה חוֹנְג שניסתה להתאבד, המשפחה הגדולה הזו סערה כולה. כדי להגן על נָה חוֹנְג, נאלץ ג'או פאנג-יואן למשכן את הציור העתיק שהפקיד בידיו אביו לשמירה עבור משפחת יֵה בידי אנשי המורדים פֶּנְג שְׁה-ג'ונְג. אך בגלל תפנית גורל, סכום המשכון תפח ככדור שלג, וכדי לפדות את הציור העתיק, ג'או פאנג-יואן ומשפחתו כולה חסכו מכל פירור ופרעו אט אט את החוב שנפל עליהם כרעם ביום בהיר. אולם אז לא עמדה משפחת ג'או בפני מצוקה כלכלית בלבד: הבן השני ג'או ג'יה-חְווֵי התאהב ממבט ראשון באו-יָאנְג לין-שֶׁנְג בעל הרקע המפוקפק, והחליט מיוזמתו להחליף עם אחיו הבכור ג'או ג'יה-ז'ן ולצאת לכפר כנער כפרי; הבן השלישי ג'או ג'יה-שִׂין התחרה בשחייה עם הבן השני של משפחת יֵה, יֵה ג'ה-חְווֹ, ולמרבה הצער יֵה ג'ה-חְווֹ טבע למוות; הבן הרביעי ג'או ג'יה-יִי יצא לשחק עם אחותו ג'או ג'יה-הָאו, אך איבד את אחותו; ג'יה-חְווֵי נרטבה בגשם וחלתה, ולמרבה הצער איבדה את שמיעתה בשתי אוזניה. שרשרת תהפוכות אלו הציפה את ג'או הזקן, אך הוא ואשתו טָאנְג מְיָאו-שְׂיָאנְג חיממו את המשפחה כולה בלבם השלו והפשוט. משפחת ג'או עברה את שנות השמונים של הרפורמה והפתיחה, ואת שנות התשעים של הזינוק הכלכלי, וצעדה אל העשור הראשון של המאה החדשה. לאורך עשרות שנים של סערות ושמש, לא הצליח ג'או פאנג-יואן להניח מלבו את הציור העתיק שהופקד בידיו לשמירה עבור משפחת יֵה, ובסופו של דבר, בזכות מאמץ משותף של כל המשפחה, שב הציור העתיק, שעבר נדודים רבים, שלם ומושלם לידיו של בעליו החוקיים.