פועל ימי במסע רחוק, לוּ דָה-קוּאָן, מתפטר ועולה לחוף, כשהוא נושא עמו את חסכונותיו ואת הכסף שלווה מעמיתו דָה-צווֵי, ומתכוון לפתוח בחיים חדשים — אלא שאז, באחת מתאונות החיים, הכסף נעלם. בין לוּ דָה-קוּאָן לאשתו טָאו יֵה שוררים מתחים, והוא מחליט להסתיר את האמת, מה שמוליד שרשרת של אי-הבנות מצחיקות עד דמעות ומעניק הזדמנות למי שחושק בטָאו יֵה זה מכבר — חוּ דֶה-מָאו. דָה-צווֵי מת לפתע, ואשתו לוּ' פֶנְג-צ'ין מגיעה עם הילדים לתבוע את החוב, והיחסים בין דָה-קוּאָן לאשתו מגיעים לנקודת קיפאון. דָה-קוּאָן, איש צדק וטוב לב, מוותר על הרגשות ובוחר במצפון — הוא משלם את החוב ועוזר ללוּ' פֶנְג-צ'ין ולילדיה. בינתיים מתוודע תלמידו של דָה-קוּאָן, מֶנְג לְיָאנְג, ללְיוֹ מֵי-דְזְה — היא זו שלקחה את כספו של דָה-קוּאָן, אך מאחורי הגניבה מסתתרת סיבה אחרת לגמרי: הצלת חברהּ יָאנְג יִי-צֶ'ן, הנמצא על ערש דווי. לאחר שיָאנְג יִי-צֶ'ן מגיע לסוף דרכו, לְיוֹ מֵי-דְזְה מתוודה בפני המשטרה ומחזירה את כספו של דָה-קוּאָן, וזה מחזיר את החוב ללוּ' פֶנְג-צ'ין. לאחר כל תהפוכות הרגש הללו, גם טָאו יֵה וגם דָה-קוּאָן מבינים מי הוא באמת המשען האמיתי של האחר.