שלג כבד סוגר את ההר. נחש לבן הרה, כדי להגן על גוריה שבבטנו, מניח ללהקת נשרים לנקר אותו בפראות בלי להשיב מלחמה; קשקשיו נשברים וחייו תלויים על חוט. הזקן צ'ן, שחלף במקום, רואה זאת, ומבלי להתחשב בסכנה מניף סכין חלודה ומתאמץ בכל כוחו לפזר את הנשרים. לאחר שנחלץ ממוות, הזקן עובר מפחד ראשוני לתדהמה — הוא מגלה שהנחש הענק, שמעדיף למות ולא להיכנע, עשה זאת כדי להגן על ילדיו. אהבת אם זו, החוצצת מינים, נוגעת ללבו של הזקן הבודד, והוא מניח את חשדנותו ואת נשקו. בסערה ובשלג, אדם ונחש כורתים ברית אילמת; המבוא לגאולה ולגמול הטובה נפתח.