קונמינג, 1990. צ'ן חואושנג, אספן גרוטאות, מצא תינוקת נטושה ליד אגם צוויו. בקערת מי אורז, בעגלה תלת־גלגלית חלודה ובקריאה "יש ברזל ישן, נייר וקרטון למכירה" — כך גידל אותה. הילדה נקראה שיאומאן, ובבגרותה הפכה לזמרת "מאן שינג". היא החליפה שם, שינתה זהות, והשאירה את אביה המאמץ מאחור בבית הישן בעיר העתיקה. הוא אסף קופסת פח מלאה בפתקים שעליהם כתוב "מאן", וחיכה שתחזור. ביום שבו מיהרה לחזור, עם עלות השחר, הדלת הייתה פתוחה למחצה — והוא כבר לא היה שם. יש אהבות שמגיעות אליך מאוחר מדי, ברגע שאתה סוף סוף שומע אותן.