קלואי חשבה שבעלה ובנה לכודים בסופת שלגים קטלנית, והשאירה להם את האוכל האחרון בעוד היא קופאת למוות. כשנשמתה נפלטת מחדר האחסון, היא מבינה את האמת — לא היה שום אסון טבע; זה היה רק עונש אכזרי שתכננו יחד בעלה, אחיה, בנה והיורשת המזויפת שהם פינקו ושמרו עליה בכל מאודם. למעלה הם סעדו לבם בשפע, וקיללו אותה כרמאית. וגופתה של קלואי הפכה לראיה חותכת לבגידה, שגררה את כל המשפחה אל תהום האבדון.