בגיל העמידה נקלע ליאנג יואן להחלטה קשה. אשתו פאנג צ'ינג חולה בגידול וזקוקה בדחיפות לטיפול, וחברו מתקופת הלימודים מנצל את ההזדמנות ומפתה אותו בכסף, בתקווה שיגלה גמישות בעבודתו. מחד מחלתה של אהובתו, ומאידך המצפון המקצועי — ליאנג יואן נקרע מבפנים. שיעורי הבית של בתו — מכתב בכתב יד — מעוררים בו זיכרונות ילדות קבורים. הזמן נסוג אל 1988, כאשר ליאנג יואן בן הארבע-עשרה החביא מכתב לעצמו העתידי בחור בעץ צפצפה עקום. קטעי ילדות עולים שוב ושוב. אמו צ'ן שיולאן לימדה אותו בעזרת סרגל עץ שלאדם צריכה להיות עמוד שדרה ולשמור על גבולות; בילדותו, כדי להציל חתולי רחוב, גנב כסף מהבית וספג מאמו ענישה קשה.