צרצור הציקדות שאינו פוסק, קיץ בלתי נשכח. יחד עם שיאו-שי, בת דור שנות ה-80 שהגיעה לעת זקנתה, בחצר בשעות אחר הצהריים, בשיחה קלה עם נכדהּ הקטן, היא נשאלת על חיי הקיץ של ילדות בני דור שנות ה-80. כך מתעוררים זיכרונות קיץ שנשכחו זה מכבר: הציפייה הנרגשת לבוא החופש הגדול, היציאה עם המורה לקטוף תפוחים במטע; הירידה לשדה לעזור בעבודות המשק, ובזמן הפנוי — לקבוע עם חברים ולצאת לשחק יחד. להדביק ציקדות, לדוג דגים בנהר, לטפס על עצים ולקטוף פירות, לגנוב מלון בסתר, לקפוץ בגומי, לשחק בכדור נוצות; אחרי המשחקים למהר הביתה ולבשל להורים, וסמוך לפתיחת שנת הלימודים לבלות לילות בהשלמת שיעורי הבית. פרק זמן ישן ומלא בעשן מטבח ובפראות של שדה, שמספר על הרכות ועל ההמולה הייחודיות לקיץ של שנות ה-80.